בארדו טודול, טרמות — טקסטים מקודשים שחוברו על ידי חכמים בודהיסטיים ונגנזו כדי שהדורות הבאים יחשפו אותם — חוברו בטיבט במאה השמינית לספה"נ מפי פאדמאסאמבהה, הידוע גם כגורו רינפושה, וחזרו ונתגלו במאה ה-14. הטקסט ידוע במערב בשם "ספר המתים הטיבטי".
טקסט מקודש זה מבטא יותר מכל טקסט אחר את השקפת הבודהיזם על החיים, החיים לאחר המוות הפיזי והלידה מחדש . רבים כינו את הטקסט בשם "ספר החיים הטיבטי", כיוון שההשקפה המוצגת בו עוסקת למעשה בחיים, וגרעין ממהותו של האדם החי לעולם אינו מת. המוות הוא פיזי בלבד.
"ספר המתים הטיבטי" מדריך את מודעות האדם במעבר שבין החיים לבין הלידה מחדש, והוא מורכב משתי טרמות עיקריות: "איך למות?" ו"איך לחיות?". התרגום המדויק של שם הטקסט הוא "שחרור באמצעות השמיעה במישור הבארדו שבין החיים לבין הלידה מחדש".
במערב, התקבל הטקסט המקודש ששימש את הלאמות בטיבט בתפילות השכבה מעל גופת המת או מעל קברו, כביטוי של מודעות האדם, הנפש או הנשמה החמקמקה שהחוקרים התקשו להגדירם. קרל יונג ראה בטקסט זה את הבסיס החשוב ביותר לתורתו, וד"ר טימוטי לירי טען כי בהבנת טקסט זה, תוך היעזרות בל.ס.ד ובמדיטציה, ניתן להגיע להארה האמיתית.
הטקסט, המוגש בתרגום מדויק ומוער ובצירוף הקדמה, מביא את הנוסח המקובל כיום בבודהיזם הטיבטי.
בארדו טודול, טרמות — טקסטים מקודשים שחוברו על ידי חכמים בודהיסטיים ונגנזו כדי שהדורות הבאים יחשפו אותם — חוברו בטיבט במאה השמינית לספה"נ מפי פאדמאסאמבהה, הידוע גם כגורו רינפושה, וחזרו ונתגלו במאה ה-14. הטקסט ידוע במערב בשם "ספר המתים הטיבטי".
טקסט מקודש זה מבטא יותר מכל טקסט אחר את השקפת הבודהיזם על החיים, החיים לאחר המוות הפיזי והלידה מחדש . רבים כינו את הטקסט בשם "ספר החיים הטיבטי", כיוון שההשקפה המוצגת בו עוסקת למעשה בחיים, וגרעין ממהותו של האדם החי לעולם אינו מת. המוות הוא פיזי בלבד.
"ספר המתים הטיבטי" מדריך את מודעות האדם במעבר שבין החיים לבין הלידה מחדש, והוא מורכב משתי טרמות עיקריות: "איך למות?" ו"איך לחיות?". התרגום המדויק של שם הטקסט הוא "שחרור באמצעות השמיעה במישור הבארדו שבין החיים לבין הלידה מחדש".
במערב, התקבל הטקסט המקודש ששימש את הלאמות בטיבט בתפילות השכבה מעל גופת המת או מעל קברו, כביטוי של מודעות האדם, הנפש או הנשמה החמקמקה שהחוקרים התקשו להגדירם. קרל יונג ראה בטקסט זה את הבסיס החשוב ביותר לתורתו, וד"ר טימוטי לירי טען כי בהבנת טקסט זה, תוך היעזרות בל.ס.ד ובמדיטציה, ניתן להגיע להארה האמיתית.
הטקסט, המוגש בתרגום מדויק ומוער ובצירוף הקדמה, מביא את הנוסח המקובל כיום בבודהיזם הטיבטי.